פסקי דין אחרונים וחוקי עבודה

בבית הדין האזורי לעבודה  בתל אביב התקבלה תביעה של עובד להכיר בתאונה שאירעה לו בעת שמעד ונפל בגרם מדרגות המוביל ממפלס הרחוב לרחבת ביתו כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בבית הדין הארצי לעבודה, וזה קבע שהאחריות על גרם המדרגות ועל החצר היא של העובד, ולכן לא הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

בית הדין קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי ופסק כי יישום המבחנים שהוצגו (משמע, של מי האחריות על חצר הבית) מלמד שיש לראות בעובד כמי ששלט שליטה מלאה בחצר הבית.

חוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:

"לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכול לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד" (סעיף 16).

עובד שעבד כנהג ושעבר עבירת תנועה שבגינה נשלל רישיונו ואינו יכול עוד לבצע את עבודתו – אין לראותה כ"עבירת משמעת חמורה" המצדיקה פיטורים ושלילת פיצויים.

על המעסיק לשלם פיצויי פיטורים.

ערבי חג

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי יום עבודה בערבי חג ובימי שישי ימנה שבע שעות במקומות עבודה שבהם עובדים שישה ימי עבודה בשבוע (שמונה שעות עבודה בכל יום).

אשר למקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימי עבודה בשבוע וחל בו הסכם עבודה קיבוצי בדבר עבודה בחמישה ימים בשבוע או צו ההרחבה שהוצא מכוחו, נקבע כי:

"בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום עבודה בן 8  שעות בתשלום של 9 שעות [כלומר, בתשלום של יום עבודה מלא] או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

במקרים אחרים יש לנהוג לפי ההסכמים הייחודיים במקום העבודה.

ימי חג

אלה הם ימי החג: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות ויום העצמאות.

עובד במשכורת חודשית זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי חג החלים באותו חודש, מאחר שהבסיס לתשלום שכר עבודתו הוא חודשי (קבוע).  

עובד בשכר (יומי או קבלני או לפי שעות) זכאי לתשלום עבור ימי חג בתנאי שעבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעסיק.

עובד שאינו עובד מדי יום יהיה זכאי לתשלום עבור ימי חג, אם יום החג חל ביום שבו אמור היה לעבוד.

תשלום דמי חג לעובד לא יהודי

מעסיק אינו חייב לשלם לעובד שאינו יהודי גם עבור ימי חג יהודיים וגם עבור ימי חג של דתו של אותו עובד. במקרה כזה יבחר העובד אם לקבל תשלום עבור חגי ישראל או עבור חגי דתו.

עבודה בימי חג ותשלום עבורה

דין עבודה בימי חג כדין עבודה בימי המנוחה השבועית. לכן, מעסיק המבקש להעסיק את עובדיו בימי חג חייב להצטייד בהיתר מאת משרד הכלכלה.

תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) קובעות כדלקמן:

אי הגשת תעודת מחלה עד שבעה ימים ממועד תשלום שכר העבודה, ידחה התשלום לחודש הבא אחריו. כך, למשל, עובד שחלה בחודש ינואר והגיש את תעודת המחלה בחודש מרץ, היינו, לאחר מספר חודשים, הרי שהמעסיק ישלם לו דמי מחלה במשכורת חודש מרץ.

הניסיון מלמד שאין פרופיל ייחודי לעובד העלול ליפול קורבן להתעמרות. ההתעמרות בעבודה הינה מצב בו  ניתן לייחס למעסיק התנהגויות פוגעניות מצד המעסיק או מי מטעמו, שהן משפילות את העובד, מבזות אותו, פוגעות בו או שמות אותו ללעג.

זה יכול לבוא לידי ביטוי בצעקות, השפלות ואיומים, וכלה בדרכים מתוחכמות יותר שבבסיסן יחס מתעמר כגון מתן משימות משפילות, ביקורת יתר, התנהגות דקדקנית, האשמות שווא, פגיעה במעמדו ועוד.

ההתעמרות בעבודה מתגבשת כאשר בהתנהגות חוזרת ונשנית.

בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו בתי הדין כי התעמרות בעבודה יכולה להיחשב "כהרעת תנאים", באופן המזכה את העובד בפיצויי פיטורין  מוגברים גם אם התפטר.

מצאו בתי הדין דרך לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש לעובד שעבר התעמרות, מכוח עילות נזיקיות כלליות ועקרונות תום הלב החלים באופן מוגבר במשפט העבודה.  פיצויים יכולים להגיע לכדי פסיקה של עשרות אלפי ₪ בהתאם לחומרת ההתעמרות.

אם פתרון של פנייה לממונים אינו ישים, יש לשקול התפטרות מהעבודה והגשת תביעה בגין ההתעמרות כאמור לבית הדין לעבודה.